ד"ר ענבל סמוק

עצירות כרונית

עצירות הינה אחת הבעיות השכיחות בגיל הילדות ועלולה להופיע בכל שלב התפתחותי. במקרים רבים מדובר בעצירות זמנית החולפת מאליה אך אם אינה מטופלת, עצירות עלולה להתפתח למצב כרוני. עצירות קיימת כאשר תדירות היציאות של ילדכם הינה פחות מ-3 בשבוע או כאשר היציאה מלווה במאמץ והצואה קשה ויבשה. במרבית המקרים עצירות אינה מלמדת על מחלה אלא נובעת מתגובה התנהגותית.

לעיתים הילדים חשים בצורך להתפנות אך מתאפקים מאחר ועסוקים  במשחק או פעילות או חשים שלא בנוח להתרוקן בשירותים שאינם בביתם. דחייה חוזרת ונשנית של ההתרוקנות עלולה לגרום לעצירות.

פיתוח הרגלי יציאה נכונים היא גורם חשוב להצלחת הטיפול. מומלץ להושיב את הילד/ה על האסלה בתום הארוחה כאשר יש תחושה של צורך לפעולת מעיים. צורך זה נובע מרפלקס הקיים במערכת העיכול. במקרים של עצירות כרונית או כאשר החלק הסופי של מערכת העיכול גדוש בצואה, קשה 'להקשיב' לגוף ולרפלקס המתעורר. עם רכישה חוזרת של ההרגלים הנכונים בסבלנות ובהתמדה, ניתן לרכוש שוב את הרפלקס. 

​

תזונה עשירה בסיבים תזונתיים תקל על מעבר הצואה במערכת העיכול. מומלץ להעשיר את התפריט בירקות ופירות, דגנים מלאים ושומנים בריאים ולהמעיט בצריכת מוצרים מבוססי קמח לבן ומוצרים בעלי שיעור שומן גבוה מהחי כמו גם מוצרים מעובדים.

​

מכאן שהגישה הטיפולית הינה משולבת וכוללת תזונה מאוזנת ומסודרת, הקניית הרגלים נכונים.

לעיתים מומלץ להוסיף מרככי צואה המקלים על מעבר הצואה במעי והחוצה דרך פי הטבעת.

בדיקת ילד/ה עם עצירות כוללת בדיקה פיזיקלית כולל אזור פי הטבעת לוודא מיקום ואנטומיה תקינים ולעיתים בדיקות נוספות כגון בדיקת דם ובדיקות הדמיה בסיסיות. פיסורה בפי הטבעת היא גורם שכיח לעצירות בגיל הינקות והילדות ומאובחנת על ידי שילוב של הדיווח שלכם ההורים עם ממצאי בדיקת אזור פי הטבעת של הילד/ה בו ניתן לראות קרע /סדק ברירית פי הטבעת.

​

במקרים בהם עולה חשד לבעיה אורגנית כגון מחלת הירשפרונג, יש לקחת דגימה מהמעי לצורך בדיקות מיוחדות של הרקמה. במידה וקיימת אבחנה של מחלת הירשפרונג, הטיפול הוא ניתוחי.